ביג פור
הביג פור (באנגלית: Big Four ; תרגום: ארבעת הגדולים) הם ארבעת משרדי ראיית החשבון הבינלאומיים הגדולים ביותר. ארבעה המשרדים אמונים יחד על רוב עבודת הביקורת של חברות ציבוריות ושל חברות פרטיות ברחבי העולם. יחד הם יוצרים אוליגופול בשוק שירותי הביקורת. בעבר היה הביג פור מוכר כביג 8 (שמונה הגדולים), אך הוא הצטמצם לחמישה משרדים לאחר מספר מיזוגים. הביג 5 (חמשת הגדולים) הפכו לביג פור בשנת 2002 לאחר שמשרד ארתור אנדרסן כמעט שנסגר לאור מעורבותו והסתבכותו בפרשת אנרון.
רשימת הארבעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| משרד | מחזור הכנסות | מספר עובדים |
|---|---|---|
| פרייס ווטרהאוס קופרס PriceWaterhouseCoopers - PwC | 45.1 מיליארד דולר | 295,000 |
| דלויט טוש טומטצו Deloitte Touche Tomatsu | 50.2 מיליארד דולר | 345,374 |
| ארנסט אנד יאנג Ernst and Young | 40 מיליארד דולר | 312,250 |
| KPMG | 32.1 מיליארד דולר | 236,000 |
| נכון לשנת 2021. מקורות:[1][2][3][4] | ||
מבנה משפטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]כל אחד מארבעת המשרדים הגדולים מורכב למעשה מרשת של משרדים מקומיים שנמצאים בבעלות פרטית ושמנוהלים באופן עצמאי. המשרדים חברו למשרדים אחרים בהסכמים משפטיים על מנת לחלוק מותג משותף ומעמד גבוה. כל רשת ייסדה ישות שמטרתה לתאם בין הפעילויות של המשרדים. שתי ישויות מקורן בשווייץ (KPMG ו-Deloitte) ושתי חברות בערבון מוגבל בבריטניה (PwC ו-Ernst & Young). ישויות אלו אינן עוסקות בחשבונאות, ואינן מחזיקות במשרדים השותפים או שולטות בהם.
בדרך כלל, כל משרד רואה חשבון מתמחה במדינה אחת, בחוקיה ובתקניה. עם זאת, בשנת 2007 הכריזה KPMG כי ארבעה ממשרדיה (בבריטניה, גרמניה, שווייץ וליכטנשטיין) ימוזגו לכדי משרד אחד.
הנתונים המספריים בערך זה מתייחסים לסך ההכנסות בכל רשת משרדים.
היסטוריה, צמצום מספר המשרדים הגדולים
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל משנת 1989 הצטמצם מספר המשרדים הגדולים בשל מספר מיזוגים ושערורייה אחת (פרשת אנרון).
ביג 8 (עד 1989)
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך רוב המאה ה-20 היו שמונה משרדים גדולים ששלטו בתחום החשבונאות והביקורת ברמה בינלאומית:
- ארתור אנדרסן
- Arthur Young & Co. ארתור יאנג ושות'
- Coopers & Lybrand קופרס וליברנד
- Ernst & Whinney (עד 1979 היה Ernst & Ernst בארצות הברית ו-Whinney Murray בבריטניה) - ארנסט וויני
- Deloitte Haskins & Sells (עד 1978 היה Haskins & Sells בארצות הברית ו-Deloitte Plender Griffiths בבריטניה) דלויט הסקינס וסלס
- Peat Marwick Mitchell פיט מרוויק מיטשל
- Price Waterhouse פרייס ווטרהאוס
- Touche Ross טוש רוס
מקורם של מרבית חברות הביג 8 בהתקשרויות שנוצרו בין חברות אמריקאיות ובריטיות במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. "פרייס ווטרהאוס" היה משרד בריטי שפתח סניף בארצות הברית בשנת 1890 ושלאחר מכן ייסד שותפות נפרדת במדינה זו. המשרדים האמריקאיים והבריטיים של "פיט מרוויק מיטשל" אימצו שם משותף בשנת 1925. משרדים אחרים השתמשו בשמות שונים עבור העסקים המקומיים, ואימצו שם משותף רק מאוחר יותר: "טוש רוס" אימץ את שמו בשנת 1960; "ארתור יאנג" ב-1968; "קופרס וליברנד" ב-1973; "דלויט הסקינס וסל" ב-1978; ו"ארנסט וויני" ב-1979.
ההתרחבות לשוק הבינלאומי נבעה מדרישת לקוחות המשרדים, מכיוון שחברות אמריקאיות ובריטיות רבות החלו להפוך לתאגידים בינלאומיים. ההתרחבות בוצעה בדרך כלל באמצעות הסכמים ושותפויות עם משרדים מקומיים, למעט משרד "ארתור אנדרסון" שייסדה סניפים חדשים ברחבי העולם כולל בריטניה.
בסוף שנות ה-80, לכל אחד מהביג 8 היה מותג יוקרתי. המשרדים גדלו במהירות והחלו להתמזג עם משרדים קטנים יותר. המיזוג של "פיט מרוויק" עם KMG Group בשנת 1987 היה אחד הגדולים לאותה תקופה.
ביג 6 (1989 עד 1998)
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שארבעה משרדים גדולים התמזגו בשנת 1989: "ארנסט וויני" התמזג עם "ארתור יאנג" ויחד נקראו ארנסט ויאנג, ו"דלויט הסקינס וסל" התמזג עם "טוש רוס" ויחד נקראו דלויט וטוש, התחרות בין המשרדים הנותרים גברה. בבריטניה, המיזוג של דלויט ושל טוש בתחילה היה שונה. טוש שמר על שמו המקורי, ואילו דלויט התמזג עם "קופר וליברנד" ונקראו "קופר וליברנד דלויט". באמצע שנות ה-90 משרדי דלויט וטוש בבריטניה שינו את שמם לשם המקובל בעולם, למעט המשרד האוסטרלי של טוש רוס שהתמזג עם KPMG.
ביג 5 (1998 עד 2002)
[עריכת קוד מקור | עריכה]הביג 5 נוצר לאחר שמשרד "פרייס ווטרהאוס" התאחד בשנת 1998 עם "קופרס וליברנד", ויחד נקראו PricewaterhouseCoopers (פרייס ווטרהאוס קופרס ובקיצור PwC).
ביג 4 (2002 עד היום)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות האשמת בכירי חברת אנרון בשיבוש הליכי חקירה ובעבירות מרמה בבורסה האמריקנית, החלה התמוטטות החברה עד שפשטה את הרגל כעבור ארבע שנים. הפרשה הביאה גם לסגירת "ארתור אנדרסן".
מיזוגים והתפתחויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Arthur Andersen
- מקורו ב-Andersen, Delany
- Ernst & Young
- Arthur Young
- Ernst & Whinney
- Ernst & Ernst (ארצות הברית)
- Whinney Murray (בריטניה)
- Whinney, Smith & Whinney
- PricewaterhouseCoopers
- Coopers & Lybrand
- Cooper Brothers (בריטניה)
- Lybrand, Ross Bros, Montgomery (ארצות הברית)
- Price Waterhouse
- Coopers & Lybrand
- Deloitte Touche Tohmatsu
- Deloitte & Touche
- Deloitte Haskins & Sells
- Deloitte Plender Griffiths (בריטניה)
- Haskins & Sells (ארצות הברית)
- Touche Ross
- Touche, Ross, Bailey & Smart
- Ross, Touche (קנדה)
- George A. Touche (בריטניה)
- Touche, Niven, Bailey & Smart (ארצות הברית)
- Touche Niven
- Bailey
- A. R. Smart
- Touche, Ross, Bailey & Smart
- Deloitte Haskins & Sells
- Tohmatsu & Co. (יפן)
- Deloitte & Touche
- KPMG
- Peat Marwick Mitchell
- William Barclay Peat (בריטניה)
- Marwick Mitchell (ארצות הברית)
- KMG
- Klynveld Main Goerdeler
- Klynveld Kraayenhof (הולנד)
- Thomson McLintock (בריטניה)
- Main Lafrentz (ארצות הברית)
- Deutsche Treuhand Gesellschaft (גרמניה)
- Klynveld Main Goerdeler
- Peat Marwick Mitchell
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל, על פי דירוג "Dun's 100"[5], חמישה משרדים גדולים מייצגים יחדיו כ-90% מהחברות הציבוריות בישראל. בראש הטבלה נמצאת ארנסט אנד יאנג, קוסט פורר גבאי את קסירר, אחריה בריטמן אלמגור זהר (דלויט טוש טומטצו) וסומך חייקין (KPMG). במקום הרביעי בדירוג נמצא משרד PwC ישראל ובחמישי - BDO זיו האפט. עם זאת, הדירוג עשוי להשתנות בהתאם לפרמטרים הנבחנים: מספר העובדים, מספר רואי החשבון, מספר החברות הציבוריות המבוקרות על ידי המשרד ועוד.
קוסט פורר גבאי את קסירר
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז החל דירוג "Dun's 100" בשנת 2006 ועד היום, היה משרד קוסט פורר גבאי את קסירר תמיד בראש הדירוג. במשרד עובדים יותר מ-1,700 עובדים, ויותר מ-600 מתוכם הם רואי חשבון[6]. רוב החברות הציבוריות בישראל הן לקוחות המשרד, כאשר כ-40% מהחברות הציבוריות הן לקוחות המשרד לשירותי ביקורת. לפירמה ארבעה משרדים ברחבי ישראל: המשרד הראשי בתל אביב וסניפים בחיפה, בירושלים ובבאר שבע.
בריטמן אלמגור זהר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות מיזוג בשנת 2008 עם דלויט, הפך משרד רואי החשבון בריטמן אלמגור זהר לשני בגודלו בישראל עם יותר מאלף עובדים. בין לקוחותיו נמצאים עסקים ומוסדות מרכזיים במדינה וביניהם בנק הפועלים, מפעל קוקה קולה ועוד[7].
השפעתו הכלכלית של המשרד בישראל גדולה, במיוחד בעקבות שלוש בכירות בבנקים שהן יוצאות המשרד, גליה מאור ורקפת רוסק עמינח מבנק לאומי; וסמדר ברבר-צדיק מהבנק הבינלאומי הראשון, ובכירים רבים נוספים במשק הישראלי. המשרד ידוע בזכות עצמו וגד סומך העומד בראש המשרד נחשב סמכות בעיני רבים בתחום[8]. המשרד מטפל בעשירי הארץ, בהם האחים עופר ושרי אריסון. המשרד חבר למשרד הייעוץ העולמי Price Water House ב-1997, כנראה לקראת כניסה למכרז על נמל התעופה בן-גוריון או על כביש חוצה ישראל ולאחר מכן עבר ל-KPMG עם רכישות נרחבות של זו ב-1999[9].
גד סומך שימש כמפקח הכלכלי על התעשייה האווירית ב-1997.
קסלמן וקסלמן
[עריכת קוד מקור | עריכה]משרד קסלמן וקסלמן נקרא גם - 'PwC Israel'[10]. PwC Israel חברה ברשת הגלובלית PwC, הכוללת פירמות ב-158 מדינות עם כ־237,000 עובדים, מנהלים ושותפים. PwC Israel פעילה משנת 1924, מונה 61 שותפים וכ-1200 עובדים מקצועיים, בהם רואי חשבון, כלכלנים, משפטנים, מוסמכים במינהל עסקים, אנשי תוכנה ומנתחי מערכות, מהנדסים ועוד. PwC Israel עוסקת בביקורת ודיווח כספי, ייעוץ מס וייעוץ עסקי. משרדיה פרוסים בתל אביב, חיפה, ירושלים ובאר שבע.
המשרדים הגדולים במדינות השונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אינדונזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באינדונזיה ארבעה משרדים גדולים:
- KAP Purwantono, Sarwoko, Sandjaja המסונף ל-Ernst & Young
- KAP Osman Bing Satrio המסונף ל-Deloitte
- KAP Sidharta, Sidharta, Widjaja המסונף ל-KPMG
- KAP Haryanto Sahari המסונף ל-PwC
טורקיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בטורקיה ארבעה משרדים גדולים:
- Güney Bagimsiz Denetim ve S.M.M. A.S. - חבר ב-Ernst & Young,
- Akis Bagimsiz Denetim ve S.M.M. A.S. המסונף ל-KPMG,
- Basaran Nas Bagimsiz Denetim ve S.M.M. A.S. המסונף ל-PwC
- DRT Bagimsiz Denetim ve S.M.M. A.S. המסונף ל-Deloitte
יפן
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביפן ארבעה משרדים גדולים:
- Ernst & Young ShinNihon LLC (新日本有限責任監査法人) המסונף ל-Ernst & Young
- KPMG AZSA & Co. (あずさ監査法人) המסונף ל-KPMG
- PricewaterhouseCoopers Aarata (あらた監査法人) המסונף ל-PricewaterhouseCoopers
- Deloitte Touche Tohmatsu (監査法人トーマツ) המסונף ל-Deloitte Touche
שמות המשרדים באנגלית אינו זהה לשם המשרד ביפנית.
מצרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במצרים ארבעה משרדים גדולים:
- "חאזם חאסן" המסונף ל-KPMG
- "מנסור ושות'" המסונף ל-PricewaterhouseCoopers
- "סאלח, ברסום, אבדל אזיז ושות'" המסונף ל-Deloitte & Touche
- "עימאד ראג'יב" המסונף ל-Ernst & Young
קוריאה הדרומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקוריאה הדרומית ארבעה משרדים גדולים:
- Hanyoung LLC החבר ב-Ernst & Young
- Samjong LLC החבר ב-KPMG
- Samil LLC החבר ב-PricewaterhouseCoopers
- Ahnjin LLC החבר ב-Deloitte & Touche
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ EY reports global revenues of US$40b in 2021 and outlines record US$10b investment plan over next three years, www.ey.com (ב־)
- ^ Mark Walters, KPMG reports global revenues of $32.13 billion for FY21, focus on strategy enables 10% growth - KPMG Global, KPMG, 2021-12-09 (באנגלית אמריקאית)
- ^ A look at our business | Deloitte’s 2021 Impact Report, Deloitte (ב־)
- ^ PricewaterhouseCoopers, PwC Global Annual Review 2021, PwC (ב־)
- ^ נכון לשנת 2013
- ^ http://duns100.dundb.co.il/ts.cgi?tsscript=/2013h/Accountancy1 דף הדירוג באתר Dun's100] נכון לשנת 2013
- ^ הדר קנה, משרד רו"ח Deloitte בריטמן אלמגור מתמזג עם זהר את זהר, באתר ynet, 28 במרץ 2008
- ^ אלה לוי-וינריב, איך הפך גד סומך, הצ'יף של סומך-חייקין, ל"מר ראיית חשבון"?, באתר גלובס, 28 במאי 2008
- ^ ההיסטוריה של KPMG וראו גם על משרד סומך חייקין באתר חדשות 1
- ^ צמרת פרנט, קסלמן וקסלמן נפרדת משמה: תיקרא רק בשם "PwC ישראל", באתר גלובס, 19 בספטמבר 2010